<h1>ראבי"ה סימן ק"א</h1>
<h2>דף לו:</h2>
פלפלי רטיבתא וזנגבילא רטיבתא וכל מיני בשמים וכן המלתא רטיבתא מברך עליהם בורא פרי האדמה, יבשתא ולא כלום, דהלכתא כרבא, וכן פסקו הגאונים. האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא. ר"א ורוב רבותי פירשו המלתא היינו זנגבילא. וצריך לומר דאינה נחתכת בסכין של גוים אלא נתלשת דלא גרע מקורט של חילתית דאמרינן בפרק ב' דעבודה זרה אפי' למאן דאמר נותן טעם לפגם מותר אגב חורפיה דחילתית מחליא ליה ומשוי ליה נותן טעם לשבח, ודכוותה אמרינן בפרק כל הבשר גבי צנון. אי נמי יש להם כלים המיוחדים לכך. ורבינו שלמה פירש שהמלתא מתוקנת כעין שקורין בלע"ז ליטוא(מ)יירא, וצריך לומר שנתערב בו זנגבילא ושאר שרשי בשמים, ואשמעינן דשריא דאין בה משום בישולי גוים דהא נאכל כמות שהוא חי. ולית ליה כלישנא אחרינא [דרב ו]דר' יוחנן, דאם כן אסור, דנהי שאינו עולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת מיהו כיון דבתר אכילת מלכים עולה מסתבר דחשוב טפי, אי נמי אית ליה וסבירא ליה דדוקא ללפת בו את הפת נקרא חשוב. ומשום גיעולי גוים אין לחוש, דסתם כליהם בחזקת שאינן בני יומן, אי נמי יש להם כלים המיוחדים לכך. ולתערובות יין ולשאר דברים האסורים לא חיישינן, דאומן לא מרעי נפשיה.
